אם הבסיס של מגדל הקלפים זה אנחנו, ואנחנו לא יציבות מספיק המגדל יקרוס יחד איתנו. לשים את עצמנו במרכז זה לא חטא, זה הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולות להעניק לעצמינו ולסובבים אותנו. זו לא הזנחה, זו איכפתיות!
קחו סיטואציה מוכרת:
אורנה היא אישה מאד נחמדה שתמיד מרצה את כולן חוץ מאת עצמה. היא אמא, שנכשלה בחיי הנישואין שלה. היא מפצה על חוסר בטחון עצמי ויכולת להתמודד, בבריחה אל האוכל. היא משקיעה בכל העולם סביבה חוץ מגופה. היא בתקופה טובה היא מחזיקה דיאטה ונראית טוב עד שמשהו קורה והיא חוזרת להרגלים ולאכילה הכפייתית.
סרט מוכר? מי לא חוותה אחד כזה בחייה לפחות? אז מה, אתן אומרות...אז מה הדרך? איזה פיתרון קסם יש לך? מה נשאר לנו לעשות? הנה היא הולכת לדיאטנית, הנה היא מנסה להילחם בחשקים שלה ועושה הליכות ,הנה היא מודעת להם וצוחקת להם... אז רק כדי לסבר את האוזן- היכנסות למשטר אימונים אובססיבי זה גם לא פיתרון. אז מה באת לשגע אותנו? תגידו ובצדק. כל זה כבר ידוע לנו מראש...
אז חברות יקרות באתי לספר לכן שאין פיתרון קסם אבל יש פיתרון, אמיתי, נכון שישמר לאורך זמן (אם תרצו גם לכל חייכן). אני מדברת על שינוי אורח חייכן מהיסוד, אנחנו מדברים על לקחת אחריות על שינוי סדריי עדיפויות...ושלא תבינו אותי לא נכון אין פה קיצורי דרך...לצערי דברים טובים באמת, קורים לאט. (וכן גם באריזות קטנות...) דיאטות אינסטנט כמו ספורט אינסטנט פשוט לא עובדים לאורך זמן. קיצוניות בכל דבר היא לא הפיתרון.
נתחיל מהדבר הראשון והחשוב ביותר לפיתרון -ההכרה: אתן וגופכן זהו הדבר החשוב ביותר! אז זהו שלמרות שאנחנו חכמות ומבינות שזה הכי חשוב אנחנו לא באמת מיישמות זאת בפועל. נכון תגידו אנחנו נשים ואימהות ,אין לנו זמן, צריכות לשלב בין קריירה לאימהות והטבע שלנו, כולנו יודעות, זה קודם כל לדאוג לכולם סביבנו.
ראשית אנחנו נדאג לגור בבית נקי מסודר, נוח מאורגן. אנחנו נבזבז זמן ,כסף ואנרגיה על הבחירה של הצבעים בקירות הבית, הוילונות, השטיחים, הרהיטים, המקרר. גם נשב ונתייעץ עם מיטב אנשי המקצוע כדי לקבל את ההחלטות הנכונות כי לזה תמיד יהיה לנו זמן.
נדאג שלילדים שלנו יהיה את התפריט הכי מגוון ובריא, כי הכי חשוב זה האוכל אצל ילדים ואנחנו נסתפק בשאריות מהצלחת של הילדים. נהפוך את עצמנו לפח זבל אנושי, כי חבל לזרוק וגם אין זמן להכין לעצמנו עכשיו, מוכר,נכון? אפילו לחיות המחמד שלנו אנחנו נקנה את האוכל הכי איכותי ומזין! ולעצמנו לא נמצא זמן להשקיע...אנחנו נשקיע ברכב שנקנה שיהיה בטיחותי, נוח וחזק. נדאג לתת לו את הדלק המזין ביותר, ולעצמנו נדאג לתת את הדלק הטוב ביותר: המקופאן, המלוקטז המסוכר...
נשים יקרות יתעוררו- גופכן הוא ביתכן, הוא מקדשכן ואתן חייבות להתייחס אליו בכל הכבוד הראוי. אין לנו גוף אחר, ניתן לנו רק אחד במתנה ואתן היחידות שאחריות עליו! ואל תשכחו הוא איתכן עד הסוף. לצערנו אי אפשר להיפטר ממנו כשנמאס ולהחליף בהזמנה אחד אחר טוב יותר )אבל איזה כייף זה היה אם אפשר היה לעשות זאת, נכון?)
בנות, האמת היא פשוטה - קיבלנו גוף אחד נפלא וחזק שאמור להחזיק ולשרת אותנו נאמנה 80 שנה, פלוס מינוס. ואני מדברת על ה-80 שנה הטובות... אבל איך לעזאזל הוא אמור לעשות את זה אם אנחנו לא מתייחסות אליו?לא מכבדות ולא אוהבות אותו? סליחה תגידו בצדק-כשאנו חולות אנחנו נזכרות שבריאות זה הדבר החשוב ביותר ובלי גוף אין לנו כלום. אז אני שואלת, למה לעזאזל אנחנו צריכות להגיע לשם בשביל להבין את זה..חשבתי שאנחנו המין המוצלח והחכם ואפשר לדלג על כל המחלות הללו...אל תחכו למשבר בחיים כדי להתחיל להעריך את הגוף. אל תקחו אותו כמובן מאליו ותחשבו שתמיד יעמוד לרשותכם.
כל-כך הרבה אנשים בימינו סובלים ממחלות של סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב, מחלות הסרטן . נפטרים בגיל מוקדם יחסית. רוב מחלות אלו לא מקבלים מהטבע אלא אנו מקבלים זאת מרצוננו. אלו החדשות הרעות, החדשות הטוובות שאנחנו יכולות לשנות את המציאות הזו. איך?
ע"י שינוי הרגלי האכילה שלנו ושימת לב לתזונה שאנו מספקים לגוף שלנו. רבות מאיתנו הנשים מתמקדות בטיפול החיצוני- תספורת, מניקור ופדיקור,איפור מושלם,קרמים איכותיים ואני לא מזלזלת חס וחלילה אבל כמה זמן אנו מקדישות לטפל בחלקים הפחות נראים של הגוף? חשוב שנקדיש את אותו זמן, אנרגיה וכסף אם לא יותר לחלקים הפחות נראים.
דבר שני הוא ריבוי פעילות פיזית מותאמת לגופנו וצרכינו. כמה מאתנו דואגות לתת לגוף שלנו מספיק פעילות גופנית כדי לשמור שיעבוד היטב?
אתן יודעות שאם לא משתמשים ברכב, אלא פשוט משאירים אותו לתקופה ארוכה בחנייה, הוא יתקשה להתניע ולנסוע. אי אפשר יהיה לסמוך עליו כאשר נזדקק לו. if you dont use it you lose it
הגוף שלנו לא שונה - הוא נועד לזוז. צריך להשתמש בו.
ככל שנשתמש בו יותר, הוא יפעל טוב יותר. אנשים שעוסקים בפעילות גופנית סדירה הרבה יותר מאושרים מאלו שלא. ידוע כי רמת האנרגיה עולה, אנחנו מרגישים חיוניים יותר ורגועים יותר. הביטחון העצמי שלנו עולה כי אנחנו נראים ומרגישים יותר טוב.
תעשו בשביל גופכן את הטוב ביותר עבורו, לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים. זה אומר להזין אותו עם
תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה ושינה מספקת. סגדו לגופכם- למדו עליו והקשיבו לו. איזו מכונה נפלאה!
אני יודעת מה עובר לכן בראש- מה הן חושבות לעצמן ,קל להן להגיד, הן בטח רזות, אבל לנו הנשים המלאות, קשה ליישם. אז זהו שזה אפשרי, מניסיון. אני יודעת שזה קשה אבל כדי להוביל לשינוי אמיתי חייבים לשנות סדרי עדיפויות, חייבים לקחת אחריות, אז למה אנחנו בוחרות להתעלם מהאמת הזאת, לעצום עיניים וממשיכות להתעלל בגופנו? כי אנחנו מזוכיסטיות? לא באמת הגיוני, אתן מסכימות?
התשובה פשוטה-רובנו כנשים חונכנו מגיל צעיר לחשוב על אחרים ולא על עצמנו. אנחנו מצטיינות במילוי מטלות הקשורות לתפקידנו כאמהות, רעיות, בנות, אחיות, חברות, עובדות. עושות גאגלינג בין כל התפקידים ושוכחות את עצמנו לגמרי. מזניחות את עצמנו.
מתפקדות על טייס אוטומטי מבלי לעצור ולקחת אחריות על החיים שלנו. עם רשימת מטלות אין סופית. נוטות לספק את כולם ואת הכל לפני שאנו מעניקות לעצמנו את הבסיס של חיים בריאים. לא מספיקות לעשות דברים חשובים עבורנו ולעצמנו. זמן חופשי נראה כבלתי אפשרי.נותנות לעצמנו תירוצים באופן קבוע ובורחות מאחריות.
אין לנו בעיה לבזבז שעות בהסעות הילדים לחוגים במקום מרוחק אבל לא מוצאות זמן לעצמנו לעשות פעילות גופנית באופן קבוע, להכין לעצמנו ארוחות מזינות, לישון טוב. תודו שזה תסריט מוכר מידיי.
פלא שהרבה מאיתנו סובלות מהשמנה,חוסר פעילות גופנית, מוזנחות, מדוכאות, עצבניות, ועייפות.
זו הדרך שבה חונכנו.
אמהות ונשים טובות, צריכות לשים את כולם לפניי , כי אם לא יחשבו שאנחנו "אגואיסטיות". המילה האסורה נאמרה. אז זהו ששכחו לגלות לנו את הסוד הקטן הזה. החיים לא באמת עובדים כך. בסופו של דבר אם הבסיס של מגדל הקלפים זה אנחנו, ואנחנו לא יציבות מספיק המגדל יקרוס יחד איתנו. לשים את עצמנו במרכז זה לא חטא, זה הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולות להעניק לעצמינו ולסובבים אותנו. זו לא הזנחה, זו איכפתיות!
קחו אחריות לחיים שלכן. לדאוג לעצמכן זה עיקרון. זו השקעה. זו בחירה להשקיע בעצמכן מתוך כבוד. כל אחת צריכה להצטיין בדאגה על הגוף שלה.
אתן משפיעות על בריאותכן ,גופכן ואורח חייכן באמצעות הבחירות שלכן.
תנו לעצמכן רשות להתחיל בכן, תקדישו תשומת לב לאושר שלכן, לאיכות החיים והבריאות. תגידו כן לדאגה עצמית ואורח חיים בריא. השאירו מקום לעצמכן, שימו את עצמכן בראש סדר העדיפויות, התחילו בכן ותקפידו על Me time. עשו את ההחלטות שמשפרות את הרגשתכן שגורמות לכן שמחה ואושר להגשים את מי שאתן נועדתן להיות. אתן רק תרוויחו מכך-
תרגישו צעירות יותר,בריאות יותר, מאושרות ,מסופקות, אנרגטיות, דואגות היטב למשפחתכן וכמובן נראות טוב יותר (ואני לא חושבת שיש מי כאן מהקוראות שלא רוצה להרגיש כך). אבל לזכור שהדאגה לגוף דורשת פניות, זמן, השקעה, תכנון. זה לא עיסוק צדדי. זה דורש מחוייבות. ואני אסכם במשפט בודהיסטי חכם : אנשים חיים מחצית מחייהם, כשהם משקיעים את מיטב זמנם, מרצם, ויכולתיהם בעבודתם כדי להצליח ולהרוויח יותר וזאת על חשבון גופם ובריאותם, ואז חיים את המחצית השנייה של חייהם בהוצאת כל כספם על בריאותם וגופם. מקום למחשבה, לא?